facebook twitter google rss
דף הבית אודותינו English Arabic Russian Georgian כתבות ופירסומים צור קשר




בעבר, רווחה התפיסה כי עבירת הסחיטה מבוצעת על ידי ארגוני פשיעה שונים. כיום, מדובר בתופעה רחבה המבוצעת על ידי אנשים נורמטיביים, ומספר כתבי האישום המוגשים בגינה רב. סעיף 428 לחוק העונשין קובע כי סחיטה הינה איום על אחר בכתב, בעל פה, בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, רכושם, פרנסתם, שמם הטוב או בצנעת הפרט, המניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו. הטלת האימה על האדם יכולה להיעשות בכל דרך - אמירות מפורשות, התנהגות וכו' אולם, המטרה הסופית צריכה להיות הנעת האדם לעשיית מעשה כלשהו. האיום הוא אחד ממרכיבי העבירה המרכזיים. האיום גורם לפחד אצל הקורבן. בפסיקה נקבע כי מבחן האיום הינו אובייקטיבי, על פי האדם הסביר. כלומר, רק התנהגות אשר מובילה לזריעת פחד ומורא בלבו של כל אדם רגיל, תחשב לאיום. אין די בהרגשתו האישית של הקורבן במהלך האירועים. העונש לצד עבירה זו הוא עד שבע שנות מאסר בפועל. בנסיבות מחמירות, העונש יכול להגיע לתשע שנות מאסר בפועל.